פסק-דין בתיק ת"א 302-08

כללי

1.         התובע יליד 28.11.1960, נפגע ביום 22.11.2006 בתאונת דרכים, כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"). תביעתו דנא, היא לתשלום הפיצויים המגיעים לו עקב התאונה לפי הוראות החוק. הנתבעים אינם חולקים על חבותם לשלם לתובע את נזקיו בגין התאונה. הפלוגתא היחידה שבין הצדדים, היא בשאלת גובה הנזק ושיעור הפיצויים.

2.         כתוצאה מהתאונה, נפגע התובע בחזה וביד שמאל. לאחר התאונה, הוא הובהל, באמצעות אמבולנס מד"א, לבית-חולים פוריה בטבריה (להלן: "בית-החולים"). הוא נבדק בחדר המיון, והודגם שבר של עצם הזרוע משמאל. הושם סד גבס ושוחרר לביתו. יומיים לאחר מכן, נבדק התובע במרפאה אורתופדית של בית-החולים. בבדיקה, אובחן שבר ב- Midshaft של ההומרוס משמאל. טופל על-ידי סד Miami. בצילום ביקורת נראה, כי השבר לא התאחה. הומלץ על טיפול ניתוחי. ביום 3.4.2007, אושפז התובע בבית-חולים רמב"ם בחיפה, לצורך שחזור וקיבוע השבר. למחרת היום (4.4.2007) הוא נותח. בניתוח הודגם שבר ספירטי עם Atrophic Non Union.

השבר שוחזר וקובע, בקיבוע פנימי עם פלטה, ברגים ושתל עצם. ביום 8.4.2007, שוחרר התובע לביתו, עם המלצה להמשך טיפול רפואי שמרני וביקרת במרפאת חוץ. השבר התאחה בעמדה טובה. בהמשך, עבר התובע סדרת טיפולים פיזיותרפיים.

3.         התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כתאונת עבודה. המל"ל שילם לתובע דמי פגיעה לתקופת אי-כושר לעבודה מאושרת, החל מיום 23.11.2006 ועד ליום 21.2.2007 (91 יום). וכן, שילם המל"ל לתובע גמלת נכות מעבודה. תגמולי המל"ל אשר שולמו לתובע בגין התאונה, (דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה) ולאחר שערוך להיום, מגיעים לסך של 265,775 ש"ח.

4.         התובע טוען לפיצויים במספר פרטי נזק והם:

א.        הפסד השתכרות בעבר -                    474,693 ש"ח

ב.         הפסד השתכרות בעתיד -                 800,368 ש"ח

ג.         הפסד פנסיה וזכויות סוציאליות -   100,000 ש"ח

ד.         כאב וסבל                                           33,626 ש"ח

ה.        עזרת צד ג' -                                        30,000 ש"ח

ו.         הוצאות שונות -                                 30,000 ש"ח

                        סה"כ                                                  1,468,687 ש"ח

(סעיף 25 לכתב הסיכומים)

המומחים הרפואיים

5.         התובע נבדק על-ידי שני מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: פרופ' חיים צינמן, מנתח אורתופד (להלן: "פרופ' צינמן"), וד"ר מוריס טופז, מומחה לכירורגיה פלסטית, אסתטית ומשחזרת (להלן: "ד"ר טופז"). פרופ' צינמן, קבע בחוות-דעתו בכתב (מיום 20.1.2009), כי לתובע נכות רפואית יציבה ,כתוצאה מהתאונה, בשיעור  10%, לפי סעיף 35(1)(ב) מותאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות"), בגין הגבלה קלה בטווח תנועות הכתף משמאל. וכן, ד"ר טופז קבע בחוות-דעתו בכתב (מיום 8.9.2009), כי לתובע דרגת נכות רפואית צמיתה, כתוצאה מהתאונה, בשיערו  1%, לפי סעיף 75(1)(ב) לתקנות, בגין צלקת בזרוע שמאל. יוצא, כי נכותו הרפואית היציבה והמשוקללת של התובע, כתוצאה מהתאונה, הינה בשיעור 10.9%.

מסכת הראיות

6.         התובע העיד לעצמו. הוא הקדים והגיש תצהיר עדות ראשית ותצהיר משלים (ת/1 ו-ת/2). לא היו עדים להגנה. מטעמה הוגשו 4 מוצגים: נ/1 - שאלון ותצהיר תשובות התובע; נ/2 - סיכום אשפוז של בית-חולים רמב"ם, מיום 8.4.2007; נ/3 - טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה ו- נ/4 - דו"חות ועדה רפואית של המל"ל ופירוט תשלומי המל"ל לתובע בגין התאונה.

דיון